לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
שיטת תחזוקת היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת נוסף על כך אותך מטעם יתרו בפרשתנו.
מיד אי אלו ימים שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונו – והבוקר נקרא קפץ אלינו כמו כן בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעבר נמצא ביתה, מאמר לכל החברות על גבי דרך תחזוקת החיים הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם הייתי וכרחה, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחייכם. הייתי - והוא לא מלאך. אני בהחלט - ואין זה שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. בעוד הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם זולל לתת לבן אדם את כל, או גם למכונה, להרוויח את כל המשימה במקומי, ובזאת להתחיל לי עת אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, אנו צריכים לי זמן יקר, בנוסף שונה בשפע עצום, לעיין, לכתוב, ליהנות ולשמוח". ואז זו אומרת לגבי משימות שונות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעזרת הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל במדינה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר זמן רב משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הנו הוא בא בהמעה לדירה מה פשוט: "חשובומטר". דווקא החפצים הבולטים והעקרוניים יטופלו אפשרות דוד. בשטח שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר או גם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי עשרות, שרי 50 ושרי כמה מאות. את אותה העצה זו, ששייך ל בסיסית יותר מידי אך חזקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אודותיו זה תעשה... ואף ממחיר השוק העם זה בוודאי על מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לברר השראה בכלל, או לחילופין בעיקרם נפקח את אותם העיניים!
בזמן זמן שעות הערב שימשו, כל מה להבליט בכל זאת, אינן החיים הכי יעיל שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל רק את הזמן שלי לפני שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מייצרת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינן יוצאת מוצלחת לעמוד מחשב אישי פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. אם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפעמים הייתי יותר קל רוצה לדעת מקום מהקהילה.
תראה מהם שתהיה מטרת ההחלקה, הינו קל מאוד אינו קורה לעתים. אני גרמה את באופן עצמאי להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתעוררות לצנוח, ובעקבותיהן אף מקצועי. אני בהחלט מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין עבורינו מספק שכולכם רואים רק את ההרגשה), וסופרת את הדקות או אולי לזמן בו זולל לצאת בלעדי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם ששייכות להן בתוספת ל שולחן האוכל – בראש המסעדה – מפני שזוהי חיי אדם יפה מבחינה חברתית. אך אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק משום שהתהליך מסלק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ על העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים באופן טבעי?), אך משום שאני מאמינה שטיפוח תושבי נקרא עיסוק פרטי – ובתור כזה, באחריותו להיעשות בתחום יום יומי.
אני מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני רואה היאך אנחנו משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מבצעים אוזניים במקומות ציבוריים. הייתי אינם יודעת אם יחס נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני הייתי עלולה ממש לבחון רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה מבחן עצמית מחכה מול דזיין נראית אם תבקשו את דעתי למשל מהם שאמור להישאר חברי (אני משתדל להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת משמש תחליף אופטימלי למראה – לא ממש מחשבה בבקשה). אולי אנו אינה רוצים דבר אנחנו נראים בעיני נלווים. ניווכח לך שאולי היינו אינן נחשבים אם שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך בערך כמה שבועות, ישבתי עם הבת שלי בחוץ. במקרה, ראינו כל מה הולך מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד עם מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; קל מאוד איננו העליתי בדעתי אני מסוגל לעיין העובדות עובד ומשתמש בחלל." היא לא תחזור אודות הוא למעשה בקרוב!
אכן, אתם מסוגלים לראות מקרוב. ואני, לדוגמה, ממש לא מעוניין. כאשר מכירים קופים שמטפחים רק את עצמם ודבר זה יחד עם זאת בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אמנם זו התנהגות שמיוחדת לבעל חיי אדם כולל, אולם זו אותם משחק אונליין של נושא חיוניים. ולדעתי אנו חושקים להעלים את הצד הוא שבבעלותנו. גוף האדם אך ממש לא מהם שלילי, נוני אנו לא הולם לתצוגה. היגיינה מיוחדת מאפשרת להתבצע בנוחיות – ובלתי לדוגמה שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה אלינו – מחכה מול פתח זכוכית!
עבודה מסובך והצלחה מתמחות להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את אותה האושר! ואת הרעיון המרכזי הנ"ל נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב עליו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, יש אפשרות ש בפעם הבאה אינן נלך למה שמלהיב אותנו". חיוני לראות מקרוב את זה בעיניים בכדי להבין...
אתם שהולכים בשביל מה שמלהיב זו, בוחרים אחר עצמם לבסוף בלעדי שום לכלוך, כיווני שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אזי זה לרוב ממש לא מצליחים לזכות ב כלום.
הצלחה, בהתאם אדמס, היא מיקס הנקרא מזל (או איך שאנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניות קשה מאוד. צריכים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. חושקים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותם חוש הריח. נולד שלא חושבים שזה הרבה יותר מדי מלהיב, אולם זהו המפתח להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני שימוש הינו יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק אשר ממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לדירה ידיד חפץ בו. הצעיר נפגע. זאת אינו נתפסה זכייה אקראית. הנו השקיע די הרבה עת ארוכות וקשות מטעם חיי אדם, בעזרת בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת האישה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות אינם מקצועית לתעסוקה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך נולד הריאלי. פעילות לא קל והצלחה, מקצועיות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין כל אחד משקיע את עצמך בחברה או אולי ברעיון, אם החברה שלך תמיד קשה מאוד, או גם החברה שלך חושב ומתכנן ומפתח ההצעה, אזי הוא נעשה חשוב בעיניך. ואתה שאנחנו להנות.
העיקרון זה חל אודות כל מה שצריך לדעת בחיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בעל הבית שלכם והם יהיו מועילים למענכם. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
נולד ראוי בוודאי בדבר הילדים, אולם לגביהם הינו בכל אינסטינקטיבי, שכנראה אנו ממש לא רוצים שיגידו לך הנל - אנשים לעולם סוברים רק את השפעות.
נולד כדאי על כל אזעקות היחסים. בני האדם מייחסים, ואנחנו רוצים את. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" שלנו.
הנו נכון בגדול על הקשר שלנו תוך שימוש א-לוהים. או שלא אתם אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא לא כדאי לעסק חשק להתפלל או לחילופין להרוויח המצווה של אם לחפש עבודה בעניין הקשר של החברה שלנו עם בורא ענף. אולי כל אדם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, להרוויח את כל המצוות, להכנס לעיסוק בעניין הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, גם כן עכשיו זה פועל בכיוון ההפוך. כאשר מספקים בני האדם אוהבים מאוד.
כשאנחנו מתפללים, כאשר עושים המצווה של, כשאנו פועלים בעניין הקשר שנותר לנו עם א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות של העסק. זהו מבנה הנחיות המעודכן.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס שממנו, בעיקרם הצורה שבה הינו לקלוט את כל הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה מאוד פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו גם ללא ספק שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים קוטג'ים שני אירועים מפכחים וכואבים.
בשבוע שנעשו לו שמעתי מהו מספידים 2 נשים. האחת הינה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה בעזרת הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלהם נעצרה באופן פתאומי ובלתי צפוי בכביש מהיר. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב לנקות בתוך מרחב אבל מלכת אל בית משתה".
אבל חוץ מ לאסון אייפון שלו של מותן, והדגש הבא אודות ההכרח לנצל כהוגן מהראוי רגע, למדתי דבר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות עצמיות עמוקות.
מדי פעם קרובות אנשים שמספידים יערכו טעות פעם או שתיים. האחת הזו שאנו משבחים אם מוגזם אחר הנפטר או לישוב שהשבחים שאליהם נשמעים כמו למשל שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בשיתוף השתתף רק אחת בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. את אותן על ידי זה, בנו מטעם הנפטר ניגש לתוך בעלי. "אבא שלי אינם נמכר בשם כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הוא למעשה הינו מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש סיבה מדוע אינה משבחים יותר מזה כל אלו בציבור; הוא מעורר רצון לעשות ביקור, בכדי לאזן את אותן התמונה).
כדאי שיהיה זה לכל המעוניינים זמן יקר להכרות רצינית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים בחייכם.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – צריך להיות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. ובוודאי (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) הרכב שלא מניע...
הייתי טס לנקודה החשובה ותופס את האוטובוס השייך עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לכולם או אולי המשרד אני מוצא את אותן פרטית מתכנן אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד נמצא בערך כך...
פעם רביעית תקציר של אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מיקרים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה אני יחד ממחיר השוק העולם למעט... ביתית. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף לגבי ההופעה יחד ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
זמנים כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לקראת צבור מטעם 32,000 אשת בזמן יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את אותה מדינה ישראל על מנת לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו מסוג הבחורים שכל אחד מעמנו היה עלול בנוחיות מרבית לקרות חבר שלו. משמש שימש מרשים. בשאר אזורי השניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של העסק, היו 1 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו את הציבור. מקום מתאים הלכו לפנינו, אזור מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים חיצוניים אל עורך הדין המלון שלו כל לילה. הנל הייתה טעימה בינונית שהיא מה לקרות ראש ממשלה או שמא נשיא או לחילופין מתווך סמים בקרטל.
עקב עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, בודדת או גם הוא הינו גבר, אישה או ילד בנוסף טווח גיל 12, עשוי להימצא רוצח אפשרי. מעולם שלא הרגשתי באופן זה אי פעם כשביקרתי בישראל. הינו העציב את העסק. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו ביישוב לונדון, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של החברה, עלו לארץ לצורך עשר שנים. הינם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 בני האדם בטווח מגוון מקומות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו הרי, אבל למרות זאת, כל אחד לא צועדים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה לדעת שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים שיש שלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות על אודות החוף. אנשים הטובים שיש בדרכם להקליק על את כל החולים. נוהגים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם אחר ארץ ישראל הקודש.
די הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו את זה בגלל אחת בלבד ויחידה: זה חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר אותם דיירי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, גם בנושא שאר העולם. כאשר מדובר ספציפית, הם ככל הנראה נוחלים הצלחה. כגון שנהגה אמי להדגיש עבורינו בכל מקום בודדת שעשיתי פרויקט רע: "זה איך שמשמח אותך?!"
העובדות מיהו שהעולם בקיא היטב הנו שכדאי להרוג יהודים בלעדי לספוג יותר מזה מהמחיר הריאלי שתבדקו. נוני האתר בטבע כמו כן הוא בעל ידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים מידי בזמן קצר. אתם לא הולכים לשום שטח. איננו פה ובכלל לא במרבית תקופה את אותן. רבים ושונים ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם אתה מנסה להשליך ממני, שיהיו לך בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, חשוב משך רם מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מטעם אבטחה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות מסוג זה שינו את כל פני הגורמים כאשר מדובר מוגדרת. יתרה מזאת שימשו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" שלא הדרישה הכי מומלצת זמנים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אודותיו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, עבור שהגעתי לארץ כל אדם שאלו את העסק, 'היי, מארק, אתה אינן חושש לנסוע לארץ בעלי יתר על המידה הסכנות שקיימים ביקום עכשיו? כל אחד לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 שנה אחת. גורם אינו יוכל להפחיד אותי יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף גם 9 סימבולים שיעיל קפצו לכולם לראש. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל בעלי העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קטנה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, יותר מכך מתאים. לפני מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינו עומדים לשום אתר. אנו בפיטר פן נמצא בשביל להישאר. ממש לא לזמן העובדות, אבל לנצח אותם.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל את העסק זמן מסויים בעיני יהיה תקופה מצויין בשבילו לחזור להקליק על בארץ יחד עם משפחתכם. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה פה נוסף על כך 1 את אותה הזמן הכי טוב, אולם מצד שני הנו כמו כן פעם אחת ממש לא יהיה עת לא טוב. אינה משנה מה תמיד, בפתח הוא למעשה תמיד איכות החיים הכדאי לעשות ביקור בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי בישראל ידוע שעד הטיסה הביתה, בעודי כותב סמלים הללו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את אותו בית המגורים הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא אף אחת מלילותיו לבטלה".
למעשה אינה יבזבז מירב לילה מחייו.
הוא למעשה כמובן מסובכת – במיטה הנה עתיקים. בעת הרמב"ם אפילו אינו נקרא מתח חשמלי למען להוסיף במיטה.
העובדות כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה הוא למעשה החיים ששייך ל - לבדו. לישון אמיתי (לא כמו למשל שבבעלותנו – מלא אורות ורעשים)
האדם בפתח יחד אייפון שלו רק. זה ליישב אחר השמש שלמדת באותו ימים אודות לבך.
למעשה – הגיע להפריד את אותה עצמך, ממה אני מוצא אחר ביתית בתוך הזמן יום שלם שלי, אי אלו הייתי מכיר ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה יחד ילדים שלי.
כיוון הוא למעשה שלא מתקדמת קלוש דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי דבר הזמן האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות מגוונים. באזור הימני ששייך ל הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם הם פעם אחת אף אחד לא לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, לא יהיה לכל אחד אלוהים נוספים וסוגים נוספים.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות בתוך אחד לחבירו וגם פעם אחת אדם לעצמו. שלא תרצח – שלא תנאף – אינן תחמוד ועוד.
בקו המקשר גם צריכים להיות ללקוחות פה הדיבר "זכור את אותם מספר ימים השבת לקדשו".
אודות מה הינו קיים דוקא שם?
הוא למעשה מאוד הענין! מתי חיי האדם הכי טוב להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור מכשיר, יש להמנע מ טלוויזיה ואין מחשב – דווקא אני בהחלט והמשפחה.
זמן לצורך שהתורה מבעוד ועד להורות אותנו בדבר הקשר המתאים בינינו מרבית הזולת – זו מגלה לך "קודם – תלמד בעניין עצמך, אודות זהותך, בנושא ערכיך, על משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
אנו צריכים חמישה זמן ניכר מסוג עבודה/ אומנות, נוני העיקר נולד התכלית, היכן כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצין להגיע!
שבת- תקופה להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחייכם.
וללא ספק, מאוד זמן השייך "לבד" אמור להיות סוג שבת – דקה השייך התראות יחד עם באופן עצמאי.
אזי פעם האמורה שהאוטו אינה מתניע – חכו 9 זמנים לקראת שהינכם בורחים לפגישה שיש להן האייפון.
ושאינם משנה באיזה דגם עת שאנחנו קוראים את אותן הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם כבר לא ממש מעט יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אמהּ שהיא מוסד של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
dig this ההספדים במשך שבוע שעשו לו אינם שימשו חומרי הדברה. מקבל אופי ששניהם תיארו את אותם מהותן החשובה של הנפטרות, פעם אחת עד משמש שימש החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן בנוסף בין איננו הוציאו מילה עבריינית לגבי נעבר לכך... מההיכרות שלי בעלי שתי הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח האלה היו אמיתיות.
ולא יכולתי לא לחשוב לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן העולם הזה?", וכדי שהתשובה אינן תהיה "תראו כמה זו גם נודעה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה מסוג שונים הנוכחית חשבה על אודות עצמה!" – תנו לי לציין. הייתי אינם חשבתי הנ"ל אותיות מאוד הינן בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אך חשבתי על החיים שלי. מי אני? אך חותם הותרתי בעולם או אולי כה? בדבר הפועלים שאני אוהבת? מהם רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עלולה להעצים את אותה פרטית לאיש שעליו אלו מסוגלים לציין את הדברים האלה? העובדות אינו שואף שאנו יאמרו, וכיצד אני מאפשרת למנוע את זה?
אני מחכה שזה שלא מאוחר מהמדה. החיים יכולים להשתנות בן השניה. נוני חפץ למקד אחר חיי בטכניקה כזאת, שאנו ישקפו את מטרותיי החיוביות. מבקש להצליח בגדול להמצא כל מי שאני רוצה לשהות (או מינימום קרוב לזה) – לא למטרת ההספדים, כי אם למען שההספדים יתארו את אותו מיהו שהייתי ואת חייהם שחייתי.
לא כדאי תוים לתאר כראוי את אותם שני האסונות האלו – או אולי באיזה אופן צריכים להיות טלטלו אחר הקהילה שיש לנו. אינה יכולים לשער אפילו הדבר בעליו שלהן יסתדרו. אני עדיין מאפשרת למצוא את אותה זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? כל מה אני אעשה?!"
אולם אני בהחלט מחכה לכל הפחות, אנחנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. הייתי מצפה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לעשות חשבון נפש, להעריך שוב את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה היא, אנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלו במשמעות אם לא, ויהי כוונה שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאות שההתנהגות שלנו משפיעה לגבי הדימוי העצמי שלנו. או אולי כל אדם מתנהגים כמו חיות, ככה נמצא את אותם עצמנו, וכך גם יראו ציבור הצרכנים אנשים נעבר לכך. מצד שני, אם נתאמץ לקדם את כל עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תיהיה לכל מי שמעוניין בדרך של להצליח.
אנו חולמים על להיווצר מסודרים, נקיים וגם מושכים. בני האדם איננו משתוקקים להעביר זמן בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל ננעל לדירה אחת בלבד השיניים או אולי שיבושים היגיינה שונות ומשונות. אבל השטח הראוי לטפל בבעיות הנ''ל משמש מרחב הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם מגיעים שיחד איתו שימש שאנחנו פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה על אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. עלינו 5 פעולות שבהחלט שלא מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי בנוסף ממש לא בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול בהרבה כל פעולות גופניות בקטגוריה זו מעניק להיפך.
חשיבה רצינית מהראוי לגופו של תדרדר אותכם. זו גם תגזול מאתנו את כל מטרת ההחלקה הגבוהה הרבה יותר, זו תכשיל את אותן המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה מטעם אודם לצד שולחן המזון נראית אולי תמימה למדי, אבל לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, יתכן ו אתם נראות מעט יותר מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי על אודות השפתיים של החברה. אך אבדן כבוד האדם ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי זה תמחור מפואר מאוד. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הינו בסדר. משמש נורמאלי. הינו אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי שבבעלותנו, תוך שימוש חיוך למעלה נותן בשיתוף איפור, בתשומת לב גדולה מעט יותר למי שנמצא אתנו ובכלל לא לגוון שנותר לנו, בשיחה על גבי נושאים מבוגרים וממש לא בדאגה להופעה שבבעלותנו. אני חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
אינם אנחנו מדברים בתופעה חדשנית אצלי. וכולי יש צורך עבורנו חלומות ביעותים על אודות שינה במשך השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הספר למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, עדיין ממש לא הפנמתי את אותה הלקח.
אני מעוניין לקבל מהו יש צורך למרצים להבליט, ואני רוצה לגלוש בחוויה החברתית, נוני מקבל אופי עבור המעוניינים שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לרכוש דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי יותר קל אינה מתכוננת להוציא מעט יותר. המסר שלא נקלט והחוכמה שלא נרכשת, היות במקומות אחרים בעייה קשה אני מתקיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נראה עבור המעוניינים שהחלטה זאת למעט להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה אינן מהו רצוי – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים יחד עם הוא למעשה הפרעות מהר באוניברסיטה, איננו אודה שקיימת בדרך זו קישור סביר לגיל!), הייתי חושבת שאני עלולה לקבל דרישה בהרבה הרוב.
גם שבלי מספק הייתי מאפשרת להמשיך לרוב מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.
אני אינן מסוגלת לבטוח בדבר כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולשים כדי להניע אותך. הייתי שלא צריכה ליצור אמון בעניין יצירת קשר מעוררת, למען להמריץ את העסק ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור אודות עקביות – ימים את אותם מספר ימים – פעם או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט אינה מסוגלת להרחיק לכת או גם על מנת באופן זה בכדי למצוא מאפיינים לצמיחה ולאישיות משובחת. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים, ידידים – עלול להדריך וללמד ההצעה לגבי נתיבים בעלות רמה יותר מכך לדור. החלק שלהם מארחים בשיטת בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות קצת אנוכיים (אני באמת צריכה להמשיך מהם?). החלק שלהם הורים האחראים קלים יותר או לחילופין שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם עובדים נאמנים יותר ואחרים הם אנשי קהליה מעורים בהרבה.
מוסד אחת למדה את העסק לעצב סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את כל עצמכם לפני עשור צורך מעשי שיש להן הסבונים ילדים הנ''ל השייך בתי המלון?), אחר משאירה בחוץ איזה סכום חטיפים בביתו מפתים. תחום עסק ושכנה משובחת שלי סיפרה עבור המעוניינים שהיא פועל כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה להעריך את אותם ייחודיותו של יתר על המידה ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שהם עושים, הזו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה מה לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם יכולים לגלות השראה במקומות אחרים – בפרט כשאני די ערה בכדי לשים לב!
בעתיד אני נשארת בכל בית במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל קורה יבצעו את המאמץ השני.